בלוג קידום אתרים, שיווק ופרסום באינטרנט ובמנועי חיפוש

אולי זה יפתיע אתכם, אבל עובדה מוגמרת היא שרבים ממשתמשי וורדפרס אינם משנים כלל את עמוד ה”אודות” שמסופק כברירת מחדל. תוכלו לבדוק זאת בקלות ע”י חיפוש הטקסט שמופיע כברירת מחדל בגוגל ולהביט על כמות התוצאות העצומה. הנה הטקסט שמופיע כברירת מחדל (ברוב המקרים):

This is an example of a WordPress page, you could edit this to put information about yourself or your site so readers know where you are coming from. You can create as many pages like this one or sub-pages as you like and manage all of your content inside of WordPress.

השארת העמוד בצורה הנ”ל אינה מומלצת, הן מטעמי תוכן משוכפל (כפי שציינתי, הטקסט מופיע במאות אלפי בלוגים) והן מטעמי פרסונליות - בלוג, כפלטפורמה של שיתוף מידע, חוויות וכדומה, צריך את המגע הפרסונלי המתבטא גם בעמוד האודות. שינוי עמוד האודות הינו תהליך פשוט ביותר וניתן לגשת אליו בשני אופנים:
1. לחיצה על עריכה וניהול -> עמודים -> לערוך (ליד עמוד האודות).
2. כניסה לעמוד עצמו לאחר שמבצעים כניסה למערכת הוורדפרס ולחיצה על ערוך מובאה זו.

אם כבר עורכים - מה לכתוב בעמוד האודות?

ראשית כל, נכון לכתיבת שורות אלו, נא לא לקחת דוגמה מעמוד האודות שלי, שכן הינו מינימליסטי ולא מצאתי זמן לעדכנו. כדאי לפרט בעמוד האודות מספר נקודות:
1. אודותך (מבחינה פרסונלית). אין צורך בסיפור חייפ שלם, פיסקה קצרה תספיק.
2. ניסיונך המקצועי ומדוע כדאי למשתמשים לקרוא את הבלוג ולסמוך על מילתך/עצתך.
3. מטרת הבלוג ואולי אף מספר לינקים לפוסטים חשובים שיבהירו את הנושא ביתר דיוק.
4. תמונה - רק למי שמתאים כמובן. מוסיף הרבה לפרסונליזציה ונותן ערך מוסף כאשר נעשה שימוש באותה התמונה ברשתות החברתיות.
5. דרכי יצירת קשר ו/או קישור לעמוד יצירת קשר.

הערת צד - אם אינכם רואים צורך בעמוד האודות ואינכם מתכוונים לערוך אותו - ניתן פשוט למחוק אותו:
עריכה וניהול -> עמודים -> למחוק (ליד עמוד האודות)

הדעה הרווחת היא שברגע שהסתיימה כתיבת הפוסט אין כל צורך לשנות את התוכן ואף עדיף שלא לשנותו. בוודאי כבר הבנתם שאינני מסכים עם קביעה זו ואני דוקא ממליץ לשנות את תוכן הפוסט לאחר מסגרת זמן מסויימת כדי שיתאים לצרכינו, כלומר - משיכת תנועה אורגנית ממנועי חיפוש (תוך שמירת הציביון המקורי של הפוסט כמובן).

לשם ההסבר, הבה נחלק את מסגרת הזמן האמורה לשניים:

1. מסגרת הזמן מפרסום פוסט חדש ועד לרגע לפני התפוגגותו מדף הבית.
2. מסגרת הזמן בה הפוסט כבר לא נמצא בעמוד הבית והגישה אליו נעשית מלינקים פנימיים או חיצוניים, הכוללים כמובן גם תוצאות רלוונטיות ממנועי החיפוש.כל עוד אנו נמצאים במסגרת הזמן הראשונה, מטרתינו היא למשוך את תשומת לב המשתמש ע”י שימוש בכותרת מעניינת ותוכן שכל מעודו ודרך כתיבתו הינה לעניין את המשתמש ואף להביא אותו לרישום לרסס ולהפיץ את הפוסט לחבריו באמצעות אתרי השיתוף, דואר אלקטרוני וכדומה. במסגרת זמן זו אין צורך לתת תשומת לב מיוחדת למנועי החיפוש, שכן האפקטיביות שלהם בטווח הקצר נמוכה מהאפקטיביות של דרכי ההפצה החברתיות.

אולם, משהגענו למסגרת הזמן השניה, האפקטיביות של דרכי ההפצה החברתיות יורדת באופן טבעי, שכן הדגש בהן הוא על תוכן חדש. מלבד זאת, הפוסט כבר לא נמצא בעמוד הבית ולכן אין לו משמעות בתפיסת עין המשתמש בעת סריקת האתר. במסגרת זמן זו, שבעצם לא תשתנה באופן דרסטי בעתיד (מלבד אולי “פיקים חברתיים” זמניים), מסת התנועה העיקרית לפוסט תהיה מלינקים פנימיים או חיצוניים וממנועי החיפוש. עובדה זו בעצם מובילה אותנו באופן טבעי למסקנה שעלינו להתאים עכשיו את תוכן הפוסט למנועי החיפוש. אבהיר ואומר כי כל מה שעלינו לעשות הוא לשנות מעט את התוכן (ומיד אסביר כיצד), ולא את המבנה עצמו, שכן רוב פלטפורמות הבלוגים נותנות בסיס איתן מבחינת אופטימיזציה מבנית, בייחוד אם משתמשים כהלכה בשלל הפלאגינים שתיארתי בעבר.

אז כיצד לשנות את התוכן?

מטרתינו העיקרית הינה לעשות שימוש במילות מפתח בהן נעשה שימוש רב ע”י המשתמשים, אולם, עליהן להיות גם ממוקדות דיין כדי למשוך תנועה איכותית. כדי למצוא מילים אלו, נשתמש בכלי של גוגל, עליו כבר הסברתי בעבר, כלי שעבור מילה מסויימת מציע מילים נרדפות ודומות מאותו תחום, בנוסף למידע יחסי על כמות החיפושים. כדי להבהיר את הנקודה הזו, ניקח לדוגמה בלוג העוסק בתחום הצילום, ונניח, לשם הדיון, שמדובר בפוסט אודות השימוש בעדשת זום, למשל: “כיצד לבחור עדשת זום”. כאמור, מטרתינו היא לשנות את הכותרת ולהשתמש במילים פופולריות.

הנה התהליך המלא:

1. היכנס לכלי הצעת המילים של גוגל.
2. בחר את השפה והמדינה המתאימה. במקרה שלנו ישראל ועברית.
3. רשום את המילה הרלוונטית העיקרת הנוגעת לפוסט. במקרה שלנו “עדשת זום”.
4. לאחר הלחיצה על Get Keywords Ideas, מיין על פי Avg Serach Volume.
5. עכשיו עלינו לחפש מילים בעלות משתמעות דומה או זהה תחת המילים המוצעות ע”י גוגל, אולם כאלו שכמות החיפושים עבורן רבה יותר מאשר עבור המילה המקורית. בדוגמה שלנו ניתן לראות כי כדאי לשלב בצורה כלשהי את המילה “עדשת מצלמה” גם כן, שכן כמות החיפושים הינה רבה. למשל: “המדריך המלא לעדשת המצלמה - כיצד לבחור עדשת זום”. ברגע שנעשה שינוי זה, כמו גם נשתמש במילה זו בתוכן עצמו - התנועה לפוסט תיגדל שכן יותר משתמשים מחפשים “עדשת מצלמה” ולכן קיים סיכוי גדול יותר להגדלת החשיפה.

כמובן שהפעילות הנ”ל חייבת להתבצע במקביל לפעולות אופטימיזציה ובניית קישורים והמלצתי היא לשלב אותה באופן שוטף בפעילויות הקידום. אם שינוי של התוכן עצמו עלול לערוך זמן רב מידי, נסו לפחות לשנות את הכותרת ולשלב בה מילים פופולריות. התוצאות לא תאחרנה לבוא.

קריאה נוספת:

אופטימיזצית וורדפרס - טג הטייטל

אופטימיזצית וורדפרס - טגי ה - META

אופטימיזציית אתר - האלף בית

מציאה וניתוח של מילות מפתח בשוק הישראלי

אחד מהפיצ’רים של טכנורטי הוא דירוג הסמכות (Technorti Authority) לבלוגים - דרוג זה הינו מספר הבלוגים מהם קיים קישור לבלוג שלך (במהלך ששת החודשים האחרונים). ככל שהמספר גדול יותר - כך גדל דירוג ה - Authority. הדרך הרישמית של טכנורטי להגדיל את מדד הסמכות היא פשוט לכתוב תוכן מעניין, כזה שיגרום לבלוגים להוסיף קישור לבלוג שלכם. ובכן, תוכן זה אומנם חשוב, כפי שגם אני ציינתי לא פעם, אולם, ישנו טריק די פשוט שיכול גם הוא לשפר את הדרוג.

אולם לפני כן - מדוע בכלל הדרוג הזה חשוב?
מיליוני הבלוגים שקיימים היום, ועשרות האלפים שצומחים מידי יום ביומו יוצרים כמות אדירה של מידע, והס מלהזכיר את הכמות האדירה של הבלוגרים שפשוט מעתיקים תוכן, אחד לאחד, מבלוגים ידועים, ומציגים את התוכן כתוכן ייחודי שלהם. אם נוסיף לכך את סף הכניסה הנמוך לתחום, נקבל מצב שבו לקוראים קשה עד בלתי אפשרי לדעת מה איכותו של בלוג בו הם נתקלים והאם בכלל להקדיש לו עוד שניה נוספת. כאן בא לעזרתינו טכנורטי ומאפשר לנו להציג באתר את מדד הסמכות של הבלוג שלנו ע”י הוספת ווידג’ט. קורא שנתקל במדד סמכות גבוה, מבין כי בעצם אחרים כבר עשו את העבודה בשבילו ואם בלוגים רבים החליטו להוסיף קישור לאותו בלוג במהלך חצי השנה האחרונה, כנראה שהבלוג מכיל תוכן מעניין ועדכני, ושווה לתת בו מבט נוסף.

ועכשיו לטריק

כפי שציינתי, טכנורטי נותן לבלוג שלנו ניקוד עבור כל בלוג שמכיל קישור לבלוג שלנו. וכיצד טכנורטי מגלה את הבלוגים הללו? ובכן, פה טמונה מהות העניין - טכנורטי מצפה לקבל “פינג”, מעין קריאה של “הלו, עידכנתי את הבלוג שלי”, בכל פעם שבלוגר מעדכן את הבלוג שלו, ואז טכנורטי סורק את הבלוג. אולם, לא כל בלוגר מבצע “פינג” לטכנורטי ולא כל פינג מתקבל בהצלחה (על אף שמרבית פלטפורמות הבלוגים כוללות פינג אוטומטי לשירותים הנפוצים - ואני אפרט על נושא הפינגים בקרוב). אנו מקבלים בעצם מצב בו קיימים בלוגים עם לינק לבלוג שלנו, שטכנורטי לא יודע עליהם. הפתרון הינו פשוט - מציאת הבלוגים שבהם יש קישור אלינו, ושליחת פינג לטכנורטי עם כתובת הבלוג. הנה התהליך המלא:1. מציאת הבלוגים בעלי הקישור אלינו בדרכים הבאות:
- חיפוש ב - http://blogsearch.google.com
- חיפוש קישורים נכנסים ע”י חיפוש בגוגל: link:http://www.your-blog.com
- והדרך הטובה מכל - שימוש בגוגל וובמסטרס למציאה מדוייקת של הקישורים הנכנסים

2. שליחת פינג לטכנורטי - ליחצו כאן כדי להגיע לעמוד שליחת הפינג הידנית של טכנורטי והעתיקו כל אחת מהכתובות שמצאתם, בנפרד, וליחצו !Ping. שימו לב שמספיק לשלוח פינג אחד עבור כל בלוג ואין צורך לשלוח עמודים פנימיים - טכנורטי סופר כל בלוג פעם אחת בלבד. עבודה קצת סיזיפית, אבל שווה כל רגע - שעה לאחר שביצעתי זאת עבור עסק ברשת - מדד הסמכות עלה מ-7 ל-14.

להפתעתי, אני נתקל רבות הן במשתמשים והן בבעלי אתרים שאומנם שמעו על RSS Feed (או רסס פיד), אבל אינם יודעים כיצד להשתמש בו - לא כבעלי אתרים ולא כמשתמשים. מנקודת מבטי, בעלי האתרים הם אלו שצריכים לחנך וללמד את המבקרים כיצד ומדוע להשתמש ברסס. כחלק מפוסט זה, אנסה להעביר את מסר הרסס במדריך קצר.

הקדמה קצרה
רסס הינה טכנולוגיה שמאפשרת למשתמש להתעדכן בתוכן של אתריו המועדפים בצורה שוטפת, מרוכזת, וללא צורך להכנס לאתר עצמו. זאת ועוד, רסס מאפשר לנו, כמשתמשים, לראות רק תוכן חדש שאליו עדיין לא נחשפנו, בדומה, אם תרצו, להודעות אימייל שכבר נקראו מול הודעות אימייל חדשות. הבסיס של הטכנולוגיה, בקצרה, הוא הפרדת התוכן עצמו מאופן הצגתו, והסכמה גלובלית על פורמט קבוע בו יועבר התוכן, פורמט המבוסס על XML. עצם ההסכמה על פורמט קבוע מאפשרת בניית אפליקציות רבות ושונות שמציגות אותו או אף עורכות בו מניפולציות והתאמות (למשל - התאמה להצגה במכשירים סלולריים).

לסיכום ההקדמה - RSS מאפשר לנו לבקש מאתר להודיע לנו מתי תוכנו מתעדכן (למשל - כתיבת פוסט חדש), ואף להגיש לנו את התוכן המעודכן לקריאה ללא צורך בכניסה אקטיבית לאתר.

למה צריך “להרשם” ל-RSS?
כפי שמנוי לעיתון יומי מקבל אותו לפתח הבית כאשר ישנה מהדורה חדשה, כך גם ברסס - מרגע שהמשתמש נרשם לעדכוני רסס של אתר מסויים, הוא אינו צריך להכנס לאתר עצמו על בסיס יומי - התוכן המעודכן מוגש לו (או “מוזן” לו אם נשתמש בתרגום ישיר למונח באנגלית - “feed”) ישירות לתוכנת קריאת ה-RSS החביבה עליו.

איך מזהים תוכן RSS?
תוכן רסס של אתר מוצג ע”י גישה לכתובת URL ייחודית - כתובת זו תציג את המידע בפורמט רסס תיקני המוכר ע”י תוכנות הקריאה השונות. לנוחיותינו, גם פיירפוקס ואינטרנט אקספלורר (מגירסה 7), תומכים בהצגת הרסס. הינה לדוגמה כתובת הרסס של הבלוג עסק ברשת:
http://www.esekbareshet.com/feed

זו הכתובת אליה “נרשמים” בשירותי קריאת הרסס השונות. כפי שאתם יכולים לראות, היא אינה מוצגת בדפדפן כדף HTML רגיל.

את כתובת הרסס ניתן לזהות בכמה אופנים:
1. ע”י אחד מכפתורי ה-RSS המוכרים, בדומה לכפתור הכתום המופיע בכותרת הפוסט.

2. ע”י זיהוי אוטומטי של כתובת רסס ע”י הדפדפן - סימן הרסס יהפוך לכתום כאשר הדפדפן מזהה כתובת רסס תיקנית:

3. ע”י אחד מכפתורי הרישום הייעודיים, בדומה לאלו המופיעים בכותרת הפוסט - אתרים רבים מאפשרים רישום בלחיצת כפתור ישירות לתוכנות הפופולריות ביותר.

כיצד להשתמש בתוכנות קריאת RSS?
קיימות אין ספור תוכנות לקריאת רסס, חלקן דורשות הורדה והתקנה, וחלקן מקוונות, מבוססות דפדפן (בדומה ל-gmail למשל). אני אפרט את השימוש באחד השירותים המקוונים הנפוצים ביותר לקריאת רסס - Google Reader. הדוגמאות שאפרט הינן ספציפיות ל - Google Reader אולם השימוש בתוכנות ובשירותים האחרים דומה.

שלב ראשון - הכנס ל - Google Reader ופתח חשבון.

שלב שני - לחץ על “Add subscription” והעתק לתיבת הטקסט את כתובת הרסס - נצל הזדמנות חגיגית זו כדי להרשם לעדכונים של עסק ברשת: http://www.esekbareshet.com/feed

שלב שלישי - מיד עם הרישום, Google Reader ימשוך אליו את כל תוכן הרסס ומכיוון שזהו הרישום הראשון, כל הפוסטים יפרשו בפניכם כתוכן חדש. לנוחיותכם, ניתן לבחור בין Expended view (הצגה מלאה) לבין  List view (כותרות בלבד).

ועכשיו לחלק היפה - לאחר שתיגללו ותעברו על כל הפוסטים, Google Reader יזהה כי התוכן נקרא, ולכן מזהה הרסס, בבר השמאלי, יהפוך להיות בלתי מודגש. כדי להמחיש, נרשמתי גם לפיד של אח”י דקר (מומלץ - http://www.dakars.info/feed), מה שמאפשר לכם לראות את ההבדל בין רסס שנקרא (עסק ברשת - לא מודגש) לבין רסס שלא נקרא (אח”י דקר - מודגש). זאת ועוד, Google Reader מאפשר לכם להציג רק את התוכן החדש בלבד (Updated), כך שלאחר שתירשמו לכל הפידים החביבים עליכם, רק התוכן החדש יוצג בפניכם:

בניגוד לעבר, בו הייתם צריכים להכנס לכל אחד מאתריכם המועדפים ולבדוק אם יש תוכן חדש , בעזרת רסס - יוצג בפניכם רק התוכן החדש ע”י תוכנת קריאת הרסס!

בעלי אתרים ובלוגרים - אל תתבישו להשתמש בפוסט זה על מנת להעביר את מסר הרסס לקוראיכם. קישור קטן לפוסט הזה, כגון ”מה זה RSS?” מתחת לכפתור ההרשמה באתר שלכם יגדיל פלאים את כמות הנרשמים.

הנה שוב הקישור ל - Google Reader

הנה כתובת הרסס של עסק ברשת: http://www.esekbareshet.com/feed

הנה כפתור רישום ישיר ל - Google Reader - השתמשו בו לאחר פתיחת החשבון שם לשם תירגול כפתור הרישום הישיר:

לאחר תירגול קצר תמצאו את עצמכם משתמשים בתוכנת קריאת הרסס לא פחות מתוכנת האימייל שלכם, ולא תבינו כיצד הסתדרתם בלעדיה קודם לכן.