בלוג קידום אתרים, שיווק ופרסום באינטרנט ובמנועי חיפוש

במהלך החודש האחרון, ניצלתי את חג הפסח כדי לבדוק מה ההשפעה של הפסקה מוחלטת של הפעילות בבלוג על אלמנטים שונים כגון תנועה, קוראי רסס, הכנסות מפרסום וכדומה. הפוסט האחרון שכתבתי מלבד זה הנוכחי נכתב ב-15 במרץ, ולהלן התוצאות:

1. תנועה - באמצעות גוגל אנליטיקס יצרתי השוואה בין החודש שעבר, במהלכו לא כתבתי פוסט (מסומן בכחול), ובין החודש הקודם לו, במהלכו כתבתי כרגיל (מסומן בירוק). כפי שניתן לראות, ההבדלים זניחים, אולי מלבד הימים האחרונים בהם ישנו הבדל קבוע לטובת החודש בו כתבתי כרגיל, אולם הוא מתקזז עם הפיק של התנועה של תחילת חודש אפריל.

לגבי התנועה לבלוג, ובהתייחס לבלוג הספציפי שלי, אני תומך בגישה של “איכות עדיפה על כמות” ואני אסביר מדוע - הבלוג שלי פונה, מראש, לקהל מקצועי קטן (באופן יחסי), ואני מאמין שקהל זה מגיע מדי פעם לבדוק אם קיים פוסט חדש ו/או רשום לעדכוני רסס ממילא. יותר מזה - אני בטוח שקהל הקוראים שלי עוקב אחר בלוגים רבים נוספים, בארץ ובחו”ל, ולכן אני מעדיף לכתוב פוסטים בתדירות סבירה, כאשר כל פוסט יהיה מעניין ועמוק מספיק כדי שקהל הקוראים יטריח עצמו מעבר לרפרוף מהיר. אני עצמי לא מסוגל לעקוב אחר בלוגים שמפרסמים פוסטים באופן תדיר מדי - גם מהסיבה שפשוט קשה לי להאמין שמי שכותב פעמיים ביום מסוגל להשקיע בפוסט את רמת האנרגיה של מי שכותב פעמיים בשבוע.
יתכן, לעומת זאת, כי בבלוגים אחרים, הפונים לקהל רב רחב יותר, ומסתמכים בעיקר על תנועה של מבקרים חדשים, ואולי על ידיעות חדשותיות, ההשפעה של הפסקה בכתיבה תהיה רבה יותר.

2. משתמשי רסס - כפי שניתן לראות מתוך נתוני פידברנר, אין כל שינוי במספר הנרשמים לרסס פיד, כלומר - במקרה הזה היתה השפעה שלילית של הפסקת הפעילות בבלוג, שכן בחודשים הקודמים היתה עלייה קבועה במספר הנרשמים.

“גיוס” נרשמים חדשים לרסס נעשה בד”כ ע”י פעילות באתרים החברתיים ובפורומים ופחות באמצעות כתיבה רציפה, ולכן, לדעתי הירידה בגידול הנרשמים לרסס מקורה בהפסקת הפעילות הכוללת בבלוג (פורומים, תגובות בבלוגים אחרים וכו’), ופחות בהפסקת הכתיבה כשלעצמה.

3. גוגל אדסנס - התנועה בבלוג אינה מספיקה כדי להיות מקור אמין מספיק להשוואה אולם המספרים כמעט זהים. בהתחשב בכך שהתנועה בבלוג היתה זהה כמעט ובכך שמיקומי המודעות לא השתנו כמו גם ה-CTR, זה הגיוני.

4. מיקומים במנועי חיפוש - יצרתי בגוגל אנליטיקס דו”ח המראה את התנועה שמקורה במנועי חיפוש בחודש שעבר (מסומן בכחול) מול זה הקודם לו (מסומן בירוק). כפי שניתן לראות, לא היה שינוי ממשי.

אם ננתח מילה אחת, שאחראית לחלק גדול מהתנועה, “בלוג קידום אתרים”, ניתן לראות כי הבלוג ממוקם במקום החמישי, וזהו שיפור לעומת החודש הקודם, בו היה ממוקם במקום השישי (וברכות לפבל ישראלסקי שעלה למקום הראשון).

לסיכום - כדאי לנסות ו”להרגיש” את קהל הקוראים ולהתאים את תדירות הפוסטים לביקוש.

מטרתו של הפוסט הקודם, האח הגדול - הגמר, היתה לבדוק את התנהגות האינדוקס של גוגל לפוסט שאינו קשור לתוכן הרגיל של הבלוג, כמו גם שינויים בתנועה לבלוג וניתוח של מודעות אדסנס. לשם כך שילבתי בתוכן הפוסט מילות מפתח מתוך האח הגדול כגון שמות המשתתפים, המנחים וכדומה.
בלי הקדמות נוספות - להלן התוצאות:

1. מהירות האינדוקס של גוגל - כעשרים דקות לאתר כתיבת הפוסט, עמוד הפוסט אונדקס בגוגל, והופיע במיקום 4 בתוצאות החיפוש עבור “האח הגדול הגמר”:

יש לזכור כי לפוסט לא היו קיימים כל קישורים חיצוניים נכנסים, ומהירות האינדוקס נבעה משליחת “פינג” אוטומטית לגוגל ע”י פלטפורמת וורדפרס, כמו גם עדכון מפת האתר. מה שכן - המיקום הגבוה של הפוסט מתוך מאות אלפי תוצאות חיפוש מצביע כי ברגע שלבלוג או אתר מסויים של מספיק “קרדביליות גוגלית”, מיקומי הפוסטים לא יפגעו גם אם תוכנם שונה ממיקוד האתר.

2. חיפוש בלוגים - בחיפוש הבלוגים של גוגל, הפוסט קיבל מיקום מדהים של 4 במילת החיפוש “האח הגדול”! חבל רק שהשימוש בחיפוש הבלוגים של גוגל בארץ אפסי….

3. תנועה לאתר - כפי שניתן לראות, נוצר פיק של הכפלת התנועה ביום כתיבת הפוסט, והפיק המשיך גם ביום וחצי שלאחר מכן:

ניתן לראות גם כי מילת המפתח “האח הגדול הגמר” קפצה למקום השני מכלל מילות המפתח המזרימות תנועה לבלוג.

4. גוגל אדסנס - פה היתה אכזבה, אולם האשם היה בי, ואני אסביר - מספר דקות לאתר כתיבת הפוסט, היתה מודעת אחת בלבד הקשורה לתוכן הפוסט:

רוצה לראות את הבובלילים ?
דף עם קישורים לכל האתרים הנפוצים ולאתר של האח הגדול. כולל שידור חי.
www.gopa.co.il

אולם, גם מודעה זו הוחלפה במודעות הקשורות לקידום אתרים לאחר כשעה. כמובן שמודעות של קידום אתרים אינן ממוקדות למי שמחפש “האח הגדול” וזה התבטא היטב בתוצאות - לא היתה ולו לחיצה אחת על מודעה ממבקר שהגיע ישירות לפוסט! ולמה האשמה בי? הייתי צריך להשתמש בכלי המיקוד של גוגל אדסנס (google_ad_section_start), כדי לסמן לגוגל את הקטעים הרלוונטיים בפוסט כדי לקבל מודעות רלוולנטיות.

לסיכום, במידה ויש לכם בלוג בעל “קרדביליות גוגלית” מכובדת, אתם יכולים לנצל פיקים תקשורתיים ולכתוב על נושאים חמים שלהם יש חיפושים רבים, גם אם הם חורגים מהנושא הכללי של הבלוג. אולם, יש להשתמש בטכניקת המיקוד של גוגל כדי לקבל מודעות רלוונטיות שיעזרו לכם להמיר את התנועה לכסף.

לא, הפוסט הזה לא יהיה על האח הגדול (למרות שאני צופה אדוק ונלהב, גם בערוץ 20), ולא יכלול ניתוחים אנטרופולוגיים של כנופיית הגמר הכוללת את מר יוסי בובליל, ביתו עינב בובליל, הגברת שפרה קורנפלד, אדון לאון ואיתי זיו, כמו גם לא סקר ו/או תחזיות מי ינצח בגמר. אני אשתמש בפוסט הזה, הכולל טייטל ותוכן המנותקים לגמרי מהתוכן הרגיל של הבלוג כמקרה בוחן למספר נושאים:
1. מהירות האינדוקס של גוגל לפוסט (אני אבדוק פעם בשעה).

2. מיקום - האם הפוסט יצליח להתברג במיקום מכובד בתוצאות החיפוש. בד”כ מרבית הפוסטים בבלוג זה ממוקמים היטב בשימוש במילים מהטייטל, ואני מעוניין לדעת האם גם פוסט המנותק מהתוכן, ושמתחרה עם אתרים רבים על הביטוי “האח הגדול”, יכול להתברג היטב.
3. כניסות - האם, בהמשך לסעיף 2, הפוסט יביא לכניסות אורגניות רבות מהרגיל.

4. האם גוגל אדסנס יציגו מודעות שונות מהרגיל בעמוד של הפוסט הספציפי הזה. סעיף זה מחייב אותי להשתמש במילים נוספות הקשורות לאח הגדול ולכן תרגישו חופשי להפסיק את הקריאה של הסעיף הזה כי אני אלהג קצת על צמד המנחים ארז טל ואסי עזר שעושים לדעתי עבודה מצויינת בהנחיית האח הגדול וכי הכימיה ביניהם תורמת רבות להצלחת התוכנית. גם הליהוק של המשתתפים מצויין, ואם רק נזכיר את רנין בולוס, צבר גדיש, שי שטרית, אשר סימוני, קרן חסיס, ערן זילברמן, נעמה פרידמן, ג’ני טוקרב, ונסה אלוש, מיקי לוין ובוריס שניידרובסקי. אין ספק שגם התוספות האחרונות בדמותם של יוני וינקל, אינה ברוורמן, חגית רונן מימון ובייחוד שחר בן דוד תרמו גם הן לרייטינג העצום של הדיירים בבית האחר הגדול, ובוודאי המתחרים בגמר - יוסי בובליל, עינב בובליל, שפרה קורנפלד, לאון שניידרובסקי ואיתי זיו. זהו, נראה לי שהטקטס הזה יספיק בשלב זה.

אני משתמש בכוונה בנושא בעל באזז תקשורתי גבוה (המביא לחיפושים רבים ע”י הציבור) כדי למקסם את תוצאות מקרה הבוחן הזה.

אני אעדכן בתוצאות לאחר שיתקבלו הנתונים הסופיים מגוגל אנליטיקס, ובלי קשר למתמודד שיזכה בגמר הגדול של האח הגדול.

בלוגינג וכסף הינם שני מושגים שרבים בתעשיה שמים תחת מטריה אחת, ולרבים מהבלוגרים יש חלום להפוך את הבלוגינג לפול טיים ג’וב ולעשות מכך כסף. אף על פי שישנם בלוגים לא מעטים שמייצרים הכנסות מכובדות, מספרם זעום ביחס לסך הבלוגים הקיים, ואם תעיפו מבט מעמיק, תראו כי כמות ההשקעה בהם הינה עצומה, הן מבחינת כמות הפוסטים, איכותן, המחקר שנעשה בבסיס כל פוסט, והן מבחינת השקעה בפרסום ובמציאת מקורות מימון חדשים בצורה שוטפת.

שלא תטעו - אני לא רואה שחורות ולא מנסה להניא מלהכנס לתחום הבלוגינג. אולם - אם המטרה המוצהרת לכך, מראש, הינה עשיית כסף, כדאי להכנס לכך בראש מפוכך ולהבין שישנם צדדים פחות זוהרים לבלוגינג, ואני אחלוק אמכם כמה מהם שעולים בראשי כרגע:

גוגל אדסנס - כאשר מדברים על כסף מבלוגינג, מדברים על אדסנס, אולם, האמת המרה היא שכמות ההקלקות הממוצעות על מודעות אדסנס בבלוגים הינה קטנה מהממוצע (יש יוצאים מהכלל כמובן, אבל אני פונה לכלל), בעיקר מכיוון שהקוראים נכנסים לבלוג כדי לקרוא תוכן, ופשוט מתעלמים ממודעות הפרסום. אני קורא לזה “פרדוקס הבלוג הטוב” - אם הבלוג טוב, קוראים רבים יכנסו, אולם מכיוון שהבלוג טוב ומעניין - לא ילחצו על המודעות. אם הבלוג לא טוב - אנשים שיכנסו אומנם ילחצו על המודעות כדי לברוח ממנו, אולם מי רוצה בכלל להכנס לבלוג לא טוב?

שחיקה - בלוג שמטרתו עשיית כסף חייב טיפול מתמיד וכתיבה בלתי פוסקת, תוך מציאת רעיונות חדשים השכם וערב. זוהי משימה קשה, שוחקת ומלחיצה, והצניחה בהכנסות ברגע שלוקחים הפוגה, אפילו קטנה, הינה דרסטית. לקיחת חופשה מבלוג המבוסס על אדם אחד בלבד, תוך שמירה על הכנסתו וזרם המבקרים -  הינה קשה עד בלתי אפשרית.

מתחרים - כדי להתחיל בלוג אין כל צורך בהשקעה כספית, ידע מיוחד או השקעה בציוד - סף הכניסה הנמוך לתחום יוצר כמות מתחרים עצומה ביחס לעסק מסוג אחר. יש לקחת זאת בחשבון.

לסיכום - בלוגינג מקצועי לשם עשיית כסף הינה משימה קשר ושוחקת, ואינה בעלת סיכויי הצלחה מובטחים. זיכרו כי תדרש השקעה מסיבית ראשונית בפוסטים רבים עד שהבלוג יגיע למצב בו הינו פוטנציאל לייצר הכנסות כלשהן, ואז רק תתחיל העבודה הקשה. אם הכוונה המוצהרת הינה עשיית כסף מהאינטרנט - הייתי מחפש תחום אחר.

לעומת זאת, אם המטרה של הבלוגינג הינה כיף - זה סיפור אחר, ומי יודע, אולי בעתיד הבלוג שפתחת בשביל הכיף יכניס כסף.
אשמח לשמוע תגובות מנסיונכם האישי בנושא.

כאשר אתה כותב פוסט נחמד ומושקע, ומאמין שהפוסט מעניין ופונה לקהל קוראים גדול, תמיד מועיל לדעת האם מישהו מקוראיך קידם אותו למענך, או אף שיגר אותו לאחר מאתרי השיתוף.מידע זה חשוב מכמה סיבות:

1. עמידה בציפיות - כך תוכל לדעת האם הפוסט אכן עניין קהל קוראים רחב ותוכל לבצע שינויים בהתאם בפוסטים עתידיים. כמו כן, קריאת התגובות לתוכן בבלוגים אחרים ובאתרי השיתוף תלמד אותך רבות אודות קהל קוראיך.

2. תוכל להשתתף בדיון שנוצר אודות הפוסט, להגיב ולעורר את הדיון במידת הצורך.

3. תוכל להודות לשולח, לתת לו קרדיט, וכך לעודד אותו לקדם את התוכן שוב.

4. במידה והפוסט קיבל תגובות רבות, תוכל להשוויץ בהצלחתו בקרב קהל קוראיך.

הנה מספר שירותים חינמיים שיוכלו לעזור לך לעקוב אחר הפוסטים שלך בפרט ואחר איזכורים של הבלוג שלך בכלל:

www.google.com/alerts - ניתן לכוונו לעקוב אחר מילת חיפוש, שם אתר, דומיין וכדומה, ולהודיע על הופעתם בווב, בבלוגים, באתרי חדשות, ווידאו או ניוזגרופס. כמו כן ניתן לכוונן את תדירות הבדיקות.

www.socialalerter.com - עוקב אחר פוסטים שלך באתרי השיתוף המובילים, ומודיע לך באם ישנו סיכוי כי אחד הפוסטים יגיע לרמת פופולריות גבוהה.

tweetbeep.com - במשפט אחד - מי מקשקש על האתר שלך בטוויטר

www.co.mments.com - עוקבים אחר תגובות בבלוגים

www.blogpulse.com - מספר כלים למעקב אחר טרנדים של הבלוג שלך

www.keotag.com - מי השתמש בשם בלוג שלך כטג

www.boardtracker.com - מעקב אחר איזכורי הבלוג שלך בפורומים

אני, באופן אישי, מוצא את עצמי, לאורך זמן, משתמש בעיקר בגוגל אלרטס, אבל אני ממליץ להעיף מבט ולנסות את שאר השירותים גם כן, שכן לכל אחד מהם יש את המיקוד שלו שיכול להתאים לצרכיך.

סינדיקציה של מאמרים הינה טכניקה פופולרית הנמצאת בשימוש הן ע”י כותבי המאמרים, והן ע”י בעלי אתרים המפרסמים מאמרים שנכתבו ע”י אחרים באתריהם. כאן עולה השאלה האם כותבי המאמרים ו/או בעלי האתרים חשופים לענישה בגין תוכן משוכפל. אני אפרט לגבי שני המקרים:

סינדיקציה של מאמר שכתבת באתרים אחרים

במקרה הזה, אין כל חשש - אתה הכותב המקורי של המאמר, אולם, כדאי לעקוב אחר ההנחיות הבאות:

• בסיום הכתיבה, ובטרם תשחרר את המאמר לסינדיקציה, וודא כי הוא פורסם באתרך ואונדקס ע”י מנועי החיפוש. כך, תקבל את הקרדיט ממנועי החיפוש ככותב המקורי, ולר לא יהיה חשש כי מישהו יפרסם את המאמר לפניך ויהנה מחשיפה על חשבונך.
• לא פחות חשוב, יש לשלב במאמר קישורים חוזרים למאמר המקורי באתרך, וזאת כדי לחזק את אמינותך ככותב המקורי. קישורים חוזרים למאמר באתרך ידגישו כי אתה הכותב המקורי ויגדיל רבות את הסיכויים שאתרך יופיע ראשון במנועי החיפוש בחיפושים הקשורים לתוכנו.

סינדיקציה של מאמרים אחרים באתרך

גם במקרה הזה אין סיבה לדאגה כל עוד משתמשים במאמרים חדשים שפורסמו לאחרונה, שכן מנועי החיפוש לא מענישים על תוכן חדש ועדכני. אולם, סינדיקציה של מאמרים ישנים כתוכן חדש תוביל לענישה בגין תוכן משוכפל, כמו גם שימוש בסינדיקציה בלבד ללא כל תוכן מקורי. תמיד יש לשלב סינדיקציה (של מאמרים חדשים), עם תוכן מקורי, שכן יש לזכור כי לאורך זמן, תוכן משוכפל יאבד את ערכו מבחינת מנועי החיפוש.

לסיכום, סינדיקציה של מאמרים שלך מותרת ואף מומלצת, כל עוד הם מפורסמים קודם כל באתרך ומכילים קישורים חוזרים למאמר המקורי באתרך, וסינדיקציה של מאמרים אחרים באתרך מותרת כל עוד מדובר במאמרים חדשים שנכתבו לאחרונה, תוך שילובם בפוסטים מקוריים שלך.

בשעה טובה החלטת לרשום דומיין חדש. לשמחתך, הדומיין שרצית הינו פנוי וכל מה שנשאר זה לרוץ לשרות הרישום החביב עליך ולקנות את הדומיין, נכון? בהחלט לא! רבים אולי מאמינים שברגע שהדומיין פנוי, ניתן לקנות אותו ובזה נגמר בסיפור, אולם, בהתחשב בכמות הזמן והמאמצים שיושקעו בדומיין בעתיד, אני ממליץ מאוד לבצע עוד כמה בדיקות פשוטות ומהירות. הבדיקות יכללו שני מרכיבים עיקריים - בדיקה האם שם הדומיין היה רשום בעבר, ואם כן - האם היה דומיין בעייתי, והאם קיימות קורלציות שליליות לשם הדומיין:

1. בדיקת עבר פלילי לדומיין - אם הדומיין היה רשום בעבר, רצוי לבדוק כיצד האתר נראה בעבר. היכנסו ל - http://www.archive.org,  הקלידו את שם הדומיין ועיינו במראהו ובתוכנו של האתר בעבר. רצוי לבדוק ולוודא כי האתר לא כלל חומר שלא הייתם רוצים להיות מקושרים אליו. זאת ועוד, עם קצת מזל ניתן לראות אם האתר נחסם ע”י גוגל אדסנס - אם באחת הגירסאות קיים “מחזיק מקום” של מודעת אדסנס אולם במקום מודעה יש את השגיאה הבאה, רוב הסיכויים שהאתר נחסם ע”י אדסנס:

2. חיפוש של המתחם עצמו “yoursite” בגוגל, ואף את שם המתחם בצורה הבאה: “your site”. יש לבדוק בתוצאות החיפוש באם קיימות קורלציות שליליות לשם המתחם, או כל קורלציה אחרת שאיננה מקובלת עליכם. אם האתר עדיין רשום בגוגל, כדאי להיכנס לגרסת המטמון השמורה בגוגל ולהציץ גם בה.

3. רצוי להקיש את שם המתחם גם כלי הנקרא Google Suggestion,  ולבדוק האם קיימות קורלציות שליליות בהצעות של גוגל לשם המתחם. ניתן לבדוק את שם המתחם גם בכלי האדוורדס של גוגל, ע”י בדיקת מילות המפתח המוצעות לחיפוש שם המתחם.

4. בדיקת לינקים נכנסים ע”י שימוש בגוגל link:http://www.your-site.com - אם קיימים קישורים נכנסים לאתר כדאי לבדוק את איכותם ומהותם.

אולי זה יפתיע אתכם, אבל עובדה מוגמרת היא שרבים ממשתמשי וורדפרס אינם משנים כלל את עמוד ה”אודות” שמסופק כברירת מחדל. תוכלו לבדוק זאת בקלות ע”י חיפוש הטקסט שמופיע כברירת מחדל בגוגל ולהביט על כמות התוצאות העצומה. הנה הטקסט שמופיע כברירת מחדל (ברוב המקרים):

This is an example of a WordPress page, you could edit this to put information about yourself or your site so readers know where you are coming from. You can create as many pages like this one or sub-pages as you like and manage all of your content inside of WordPress.

השארת העמוד בצורה הנ”ל אינה מומלצת, הן מטעמי תוכן משוכפל (כפי שציינתי, הטקסט מופיע במאות אלפי בלוגים) והן מטעמי פרסונליות - בלוג, כפלטפורמה של שיתוף מידע, חוויות וכדומה, צריך את המגע הפרסונלי המתבטא גם בעמוד האודות. שינוי עמוד האודות הינו תהליך פשוט ביותר וניתן לגשת אליו בשני אופנים:
1. לחיצה על עריכה וניהול -> עמודים -> לערוך (ליד עמוד האודות).
2. כניסה לעמוד עצמו לאחר שמבצעים כניסה למערכת הוורדפרס ולחיצה על ערוך מובאה זו.

אם כבר עורכים - מה לכתוב בעמוד האודות?

ראשית כל, נכון לכתיבת שורות אלו, נא לא לקחת דוגמה מעמוד האודות שלי, שכן הינו מינימליסטי ולא מצאתי זמן לעדכנו. כדאי לפרט בעמוד האודות מספר נקודות:
1. אודותך (מבחינה פרסונלית). אין צורך בסיפור חייפ שלם, פיסקה קצרה תספיק.
2. ניסיונך המקצועי ומדוע כדאי למשתמשים לקרוא את הבלוג ולסמוך על מילתך/עצתך.
3. מטרת הבלוג ואולי אף מספר לינקים לפוסטים חשובים שיבהירו את הנושא ביתר דיוק.
4. תמונה - רק למי שמתאים כמובן. מוסיף הרבה לפרסונליזציה ונותן ערך מוסף כאשר נעשה שימוש באותה התמונה ברשתות החברתיות.
5. דרכי יצירת קשר ו/או קישור לעמוד יצירת קשר.

הערת צד - אם אינכם רואים צורך בעמוד האודות ואינכם מתכוונים לערוך אותו - ניתן פשוט למחוק אותו:
עריכה וניהול -> עמודים -> למחוק (ליד עמוד האודות)

כתבתי רבות בעבר אודות חשיבות התוכן, התוכן והתוכן. אולם, מלבד התוכן, כדאי לתת את הדעת לאלמנט נוסף שנשכח לפעמים כאשר מתרכזים בתוכן - תמונות.

שילוב תמונות כחלק מפוסט יעזור בכמה אופנים:

1. לכידת תשומת ליבו של הקורא - פוסטים בכלל, ודפי אינטרנט בכלל, אינם נקראים, אלא, ראשית כל - נסרקים ע”י הקורא. תמונה תגרום למשתמש לעצור לרגע ותעזור ללכוד את תשומת ליבו.

2. עזרה בהעברת המסר של הפוסט - במקרה זה יש כמובן ליצור או למצוא תמונה שתעזור לשקף את הנקודה שברצוננו להבהיר.

3. הוספת מגע אישי - אם נשכיל להשתמש בתבנית מסויימת של תמונות, הדבר ייצור זהות מסויימת לפוסטים שלנו, ויספיק מבט אחד של הקורא כדי לזהות כי המדובר בפוסט שלנו.

4. רסס - האפקטיביות של תמונות בעדכוני רסס רבה וגורמת למשתמש לעצור לרגע, להתעכב על הפוסט ועם קצת מזל - גם לקרוא.

ניתן לחלק את אופי יצירת ושילוב התמונות ל - 4:

1. יצירת כותרת הפוסט בתור תמונה והוספתה בחלק העליון של הפוסט (יישור לימין). דוגמה ניתן לראות בפוסט זה.

2. חיפוש והוספת תמונה הקשורה לתוכן הפוסט. למשל, תמונה של שלמה שרף מכה את רון קופמן בפוסט על יציע העיתונות.

3. הצמדות לתבנית מסויימת של תמונות שלא בהכרח קשורות לתוכן הפוסט אך ייצרו זהות ייחודית. הדוגמה הטובה ביותר שעולה במוחי היא הבלוג של מאקי מדושדוש. שימו לב לסגנון הייחודי של התמונות בבלוג.

4. לצלם החובב - צילום תמונות, עיבודן בתוכנה גרפית והוספת לפוסטים.

עכשיו תשאלו היכן אפשר למצוא תמונות?

ובכן, יש להבדיל בין תמונות חינמיות לבין תמונות מוגנות בזכויות יוצרים. תמונות המוגנות בזכויות יוצרים מתחלקות לתמונות שניתן להשתמש בהן פעם אחת בלבד ע”י משמש אחד בלבד וייתרונן הוא בייחודיות שלהן (וחסרונן במחירן הגבוה), ולתמונות שרבים יכולים להשתמש בהם במקביל. כמובן שניצן לצלם תמונות לבד ו/או להשתמש בתוכנות כגון פוטושופ ליצירתן. תמונות חינמיות ניתון למצוא באתרים הבאים:

פליקר - אתר לשיתוף תמונות. יש לקרוא את התנאים של המשתמש הספציפי לגבי שימוש חוזר, אולם רוב התמונות הינם חופשיות לשימוש.

פוטוגניקה - תמונות חינם לשימוש אישי, מקוטלגות לפי קטגוריות.

פרידיגיטלפוטוס - אלפי תמונות לשימוש פרטי ומסחרי, ע”פ קטגוריות.

פריפוטוסבנק - אתר נוסף עם תמונות רבות באיכות גבוהה.

סטוקאקסצ’נג - עשרות אלפי תמונות, רבות חופשיות לשימוש, יש לקרוא את התנאים של כל תמונה שכן הצלמים עצמם (חובבים ברובם), קובעים את תנאי השימוש.

חיפוש תמונות בגוגל - כאן אפשר למצוא הכל, יש רק לשים לב שאנו רשאים להשתמש בתמונה ולא מפרים זכויות יוצרים.

במידה והחלטתם לשלב תמונות בפוסטים - מומלץ לקרוא את הפוסטים הבאים:

כיצד לנצל שיתוף וחיפוש תמונות לקידום אתר.

כיצד לנצל את חיפוש התמונות והוידאו בגוגל באופן אופטימלי - חלק שני

התבססות על מקור הכנסה אחד, כגון גוגל אדסנס, אינה מומלצת, והשינויים האחרונים של אדסנס רק מחזקים זאת. אי לכך, אני אנסה, במספר פוסטים קרובים, לפרט מספר אפשרויות, טכניקות וטיפים כיצד למצוא מקורות הכנסה אחרים, לשלב אותם בבלוג ולנהל אותם. אתחיל דווקא מפורמט שנעשה מאוד פופולרי לאחרונה - קופסאות ה - 125×125 פיקסלים.

ל - 125×125 יש מספר יתרונות ברורים:

שמרנות - הפורמט מאוד מקובל ונמצא בשימוש ע”י בלוגים מובילים בעולם. מפרסמים רגילים לפורמט זה ורואים אותו כאפקטיבי.

קהל - פורמט זה מתומחר בד”כ במחיר נמוך יותר ממודעת פרסומת בגודל מלא ולכן פונה לקהל מפרסמים רחב יותר. כאן טמון יתרון נוסף - למרות שכל אחת מהמודעות תימכר במחיר נמוך יותר, הסך הכל של כל המודעות יהיה גבוה יותר ממודעה אחת בגודל מלא.

פיזור סיכונים - תמיד עדיף, כפי שציינתי בהתחלה, לפזר סיכונים. אם מפרסם אחד יעזוב, הפגיעה המיידית היא רק 25%, ובקלות תוכל לקדם תוכנית שותפים במקום שהתפנה עד שתגייס מפרסם אחר.

החיסרון העיקרי של פורמט זה הוא שיש להשקיע יותר מאמץ במכירת המודעות, וכמו כן כדאי להגביל אותן למודעות סטטיות - מספר מודעות מרצדות קרובות אחת לשניה יפגעו בחווית המשתמש.

מניסיון, אני ממליץ לעשות מספר הכנות מקדימות בטרם ממתחיל לנסות ולמכור פורמט זה:

1. הכנת אלטרנטיבות - בתקופת הזמן הראשונה יהיה עליך להשתמש בממלאי מקום, עד שתמכור את כל שטחי הפרסום. ישנן מספר אפשרויות:

• תוכנית שותפים המתאימה לקהל מבקריך.

• מודעת אדסנס בפורמט 125×125.

• החלפת מודעות עם בלוגר אחר בתחומך.

• מתן מודעה בחינם כפרס על השתתפות בתחרות מסויימת שתבחר לעשות (אפילו משהו באנאלי כמו רישום לרסס שלך והגרלת מודעה בין הנרשמים).

2. מודעת “פרסם פה” בפורמט 125×125, שתפנה לדף המציע את הפרסום באתרך, סטטיסטיקות לגבי הבלוג, ואפשרויות תשלום. כדאי גם להוסיף קישור של “פרסם כאן”. לנוחיותכם, הכנתי מספר פורמטים של “פרסם כאן” בעברית:

3. עם גיוס מפרסם חדש, כדאי לתת לו דחיפה ראשונית נוספת ע”י הזכרה שלו בפוסט.

ואם נעבור לתכל’ס - ישנו פלאג נוח למשתמשי וורדפרס שמאפשר הצגת פורמט ה -125×125 בבר הצדדי בצורה פשוטה ונוחה.

מה הלאה? בשלב ראשון אני ממליץ לגלוש בבלוגים העוסקים בתחומך, לראות מי מפרסם אצלם, ולנסות ולפנות למפרסמים אלו ישירות.