בלוג קידום אתרים, שיווק ופרסום באינטרנט ובמנועי חיפוש

קישורי האתר (sitelinks) של גוגל הינם קישורים ישירים לעמודים פנימיים שמוצגים כחלק מתוצאות החיפוש בתוצאת החיפוש הראשונה, עבור אתרים מסויימים:

הנה ההסבר של גוגל לגבי קישורי האתר, בתרגום חופשי (המקור כאן):

“הקישורים המוצגים מתחת לחלק מהאתרים בתוצאות החיפוש, הנקראים sitelinks, נועדו כדי לעזור למשמשים לנווט באתר. המערכת שלנו מנתחת את מבנה הקישורים של אתרך כדי למצוא קיצורי דרך שיחסכו למשתמשים זמן ויאפשרו למצוא במהירות את המידע אותו הם מחפשים.
אנו מראים קישורי אתר רק כאשר אנחנו חושבים שהם יהיו מועילים למשתמש. אם מבנה אתרך לא מאפשר לאלגוריתם שלנו למצוא קישורי אתר טובים, או אם איננו חושבים שקישורים אלו יעזרו למשתמש, אנו לא נציג אותם.
כרגע, קישורי האתר נוצרים באופן אוטומטי לחלוטין. אנו תמיד מנסים לשפר את האלגוריתם….”

אחרי ההסבר היבש הנ”ל מצד גוגל, ננסה לחפור קצת יותר לעומק ולהבין כיצד העסק עובד. ניתן בעצם לחלק את נושא קישורי האתרים לשתי שאלות עיקריות:

1. אילו אתרים “ראויים” להצגת קישורי אתר? במקרה זה אין לנו שליטה רבה ולא נוכל להכריח את גוגל להציג את האתר שלנו עם קישורי ניווט. מכיוון שקישורי הניווט מוצגים כדי לעזור למשתמש, כלומר כדי להקל על הניווט הישיר לעמודים ספציפיים, לא ניתן אלא להבין כי ההחלטה הזו אף נתקבלה ע”י ניתוח תנועת המשתמשים, כלומר, בראש ןבראשונה מדובר באתרים בעלי תנועה רבה המתקבלת מגוגל. ניתן לראות גם כי קישורי הניווט עצמם בגוגל מפנים לגוגל עצמו, שמצידו מבצע הפנייה לעמוד, תוך שמירת המידע לשם ניתוח. מה שמחזק עוד יותר תיאוריה זו הינה העובדה כי קישורי האתר מופיעים רק עבור תוצאות המוצגות ראשונות, עמור מילות חיפוש פופולריות.

2. במידה ואתר הינו “ראוי”, מה על בעל האתר לעשות כדי לוודא שאכן קישורי האתר יוצגו? כאן יש לבעל האתר מעט יותר שליטה ויש להקפיד על מספר דברים:

- מפת אתר - יש להרשם לגוגל וובמסטרס ולהעלות מפת אתר.
- יש לוודא כי האתר הינו קל לניווט - לא רק מנקודת מבט המשתמש אלא גם מנקודת המבט של המנועים.
- יש ליצור קישורים מכל עמוד פנימי לקישורי הניווט הרצויים.
- יש לתת שמות ברורים וישירים לקישורי הניווט, שמות בעלי מילה אחת עד שלוש.
- יש ליצור לינקים מאתרים חיצוניים לעמודים הפנימיים המייצגים את קישורי הניווט, מלבד קישורים לעמוד הבית.
- חשוב! גוגל יציג קישורי אתר אך ורק אם הוא מגלה ארבעה או יותר קישורים פוטנציאליים כאלה - יש לוודא כי הפעולות הנ”ל מבוצעות על מספר מספיק של קישורים.

ומה אם יש לאתר sitelinks אולם הם אינם נכונים? ניתן לחסום קישורים אלו דרך חשבון הגוגל וובמסטרס. לאחר הכניסה,  יש ללחוץ על Links -> Sitelinks ולחסום את הקישורים הבלתי רצויים.

במרבית הבלוגים ניתן לראות כי הפוסטים מוצגים בעמוד הראשי באחד משני אופנים: פוסטים מלאים או פוסטים חלקיים, הכוללים קישור כגון “לחץ להמשך קריאה” לפוסט המלא. כברירת מחדל, וורדפרס מציגה פוסטים מלאים בעמוד הראשי, וניתן להציג פוסטים חלקיים באמצעות שימוש בטיזרים או בתקצירים:

תקצירי וורדפרס:
בעת כתיבת פוסט (או עריכתו), ישנו שדה שנקרא תקציר, ובו ניתן לרשום את תקציר הפוסט, או פשוט להעתיק את הפיסקה הראשונה. לאחר מכן, באמצעות פלאגינים שונים (פרטים בהמשך), ניתן להשתמש בתקצירים אלו בעמוד הראשי, כאשר בסופם יתווסף קישור לפוסט המלא. שדה התקציר הינו עורך טקסט רגיל ולכן רצוי להעתיק לשם את קוד ה - html עצמו.

טיזרים:
בעת כתיבת פוסט, ניתן להשתמש בטג “more” (הלחצן שמחלק את הפוסט לשניים בעורך הטקסט), לרשום את תחילת הפוסט לפניו (טיזר) ואת ההמשך אח”כ. וורדפרס תציג בעמוד הראשי רק את הטיזרים ותוסיף קישור לפוסט המלא.

לפני שאפרט באיזו קומבינציה אני מעדיף להשתמש, אציין מספר חסרונות לשימוש בשני אופני תצוגה אלו:

חסרונות של הצגת פוסטים מלאים:
1. תוכן משוכפל - יצירת עוד מקור בו מופיע הטקסט כולו, בנוסף לעמוד הפוסט עצמו (ובמקרים מסויימים גם עמוד הקטגוריות ו/או הארכיון). גישתי לגבי תוכן משוכפל ידועה וניתן לקרוא עוד כאן וכאן.

2. במידה ומציגים מספר פוסטים בעמוד הראשי (ניתן לשלוט על כך דרך “אפשרויות -> קריאה”), נוצר נקניק ארוך של פוסטים שגם מקשה על סריקת העמוד (רוב המשתמשים “סורקים” עמוד בחיפוש אחר התוכן הרצוי, לא קוראים) וגם מאריך את זמן הטעינה, מה גם שמנועי החיפוש לא מעריכים תוכן רב מדי בכל עמוד.

3. במידה ונציג רק פוסט בודד או שניים בעמוד הראשי, אנו נקשה על המשתמש לסרוק פוסטים ישנים יותר.

חסרונות של הצגת פוסטים חלקיים:
1. אנו בעצם מכריחים את המשתמש לדפדף לעמודים םנימיים בבלוג ולא פורסים בפניו את התוכן העדכני במלואו.

2. מנועי החיפוש יזחלו קודם כל (בד”כ) בעמוד הראשי ואם כתבנו פוסט חדש - היינו מעוניינים שיאונדקס במלואו במהירות האפשרית.

הפתרון - שילוב של שני אופני תצוגה אלו:
מדוע לא להנות משני העולמות ולהציג למשתמשים את הפוסט או הפוסטים החדשים ביותר במלואם, ואת הישנים יותר באופן חלקי? כך נאפשר למשתמשים לקרוא את הפוסטים החדשים במלואם ולסרוק בקלות את הפוסטים הישנים יותר. ומה מבחינת מנועי החיפוש? ובכן, עמוד הבית יאונדקס קודם, ועד שיאונדקס עמוד הפוסט, אנו כבר נכתוב פוסט חדש שידחוק את הפוסט הישן לתצוגה חלקית, וכך נמנע מקרה של תוכן משוכפל כמעט לגמרי, מלבד אולי חלון זמן מוגבל.

הפתרון - מימוש:
ישנו פלאג פנטסטי שבאמצעותו ניתן להגדיר כי חלק מהפוסטים בעמוד הראשי יוצגו בצורה חלקית, ואף ניתן להגדיר האם על וורדפרס להשתמש בתקצירים שהגדרנו בעת הכתיבה, או (במידה ואין תקצירים ואנו מתעצלים לכתוב תקצירים) להשתמש ב - X מילים ראשונות של כל פוסט כתקציר. אחרי התקנת הפלאג, עירכו אותו (”תוספים -> עריכת תוספים”) ושנו את הטקסט של הקישור ל”המשך קריאה” בעברית.

לכל משתמש שמחובר לרשת האינטרנט, בין אם מדובר באדם או באתר אינטרנט, יש מספר שמזהה אותו באופן ייחודי. מספר זה נקרא כתובת IP, והינו מורכב מארבעה רצפים של 3 ספרות, כאשר כל רצף מוגדר כ”קלאס” נפרדת: AAA.BBB.CCC.XXX. לקלאס C ישנה חשיבות מיוחדת, שכן אתרים שונים שלהם אותה קלאס C, בהכרח מקושרים בצורה כשלהי מבחינת הספק (ועל זה בהמשך).

כדי להקל על המשתמשים (הרבה יותר קל להקליד www.ynet.co.il מאשר 212.143.162.158 למשל), נוצר ה - DNS, כלומר השמת שמות לכל כתובת IP, כאשר התרגום של השם לכתובת נעשה ע”י שרתי DNS יעודיים. כאשר מוקלד שם אתר בשורת הכתובת בדפדפן, קודם כל מתבצעת פניה לשרת ה - DNS כדי לתרגם את השם לכתובת ה - IP ורק אז מתבצעת פניה ישירה לאתר באמצעות כתובת IP זאת. שרתי ה - DNS בנויים כעץ בעל ענפים ועלים רבים, כאשר עבור כל כתובת, קיים שרת “אב” אחד (או יותר, כגיבוי), בו מוגדר המיפוי בין הכתובת לשם. שרתי ה - DNS מפעילים מנגנון מטמון כדי למנוע פניה תמידית לשרת ה”אב” של כל כתובת בכל פניה, ושומרים כל כתובת בה הם נתקלים למשך זמן המוגדר מראש עבור אותה כתובת (TTL). שרתי ה - DNS מוגדרים במאפייני החיבור של מחשבך או מוקצים ע”י שרת ה - DHCP של הספק.

כתובת IP סטטית מול כתובת IP דינמית

כאשר אתה מתחבר באמצעות הספק לרשת האינטרנט, הספק מקצה לך כתובת IP שרירותית, מתוך מאגר ה - IP הקיים ברשותו. בד”כ, IP זה ישתנה בכל פעם שתבצע ניתוק וחיבור, ולכן נקרא IP דינמי. אתרים, לעומת זאת, בד”כ מקושרים לכתובת IP סטטית, גם כדי למנוע עדכון חוזר ונשנה של שרתי ה - DNS (ועדכון המטמון של העלים הרבים בעץ ה - DNS).

כתובת IP פרטית מול כתובת IP משותפת

כתובת IP פרטית מצביעה לאתר אחד בלבד. כתובת IP משותפת מצביעה למספר אתרים, כאשר השרת מציג את האתר המתאים ע”י בדיקת הכתובת שנרשמה בשורת הכתובת ו/או את כותרת ה - HTTP הרלוונטית. רוב האתרים הסטנדרטיים מקבלים כתובת IP משותפת, כאשר מספר האתרים שממופים לאותה כתובת IP יכול להגיע גם למאות רבות.

מיקום גיאוגרפי

מנועי החיפוש משתמשים בכתובת ה - IP כדי לזהות את מיקום השרת המארח את האתר. למיקום השרת ישנה משמעות רבה, שכן מנועי החיפוש יתנו עדיפות לאתר שממוקם בישראל כאשר נעשה חיפוש בגוגל ישראל, בחיפוש אחר דפים מישראל, מתוך הנחה שתוצאות לוקליות אלו יהיו רלוונטיות יותר עבור המשתמש. מלבד המיקום הגאוגרפי של השרת המארח, מנועי החיפוש נותנים עדיפות גם לסיומת הדומיים המקומית. כלומר, אתר בסיומת co.il יקבל עדיפות בתוצאות החיפוש הלוקליות.
לסיכום נושא זה, יש להקפיד על אחת האפשרויות הבאות (או שתיהן) כאשר מנסים לקדם אתר לוקאלי:
1. איחסון האתר אצל ספק מקומי.
ו.ו/או:
2. שימוש בסיומת לוקאלית.

ספאם

כאשר קיים קישור בין אתרים, מנועי החיפוש מודדים את רמת האובייקטיביות בין אותם אתרים. ככל שרמת האוביקטיביות עולה, כך הקישור מקבל ערך טוב יותר. ככל שהאובייקטיביות נמוכה יותר, רמת הקישור נמוכה יותר, עד לרמה בה הקישור מוגדר כספאם ועלול להביא לחסימת האתרים. האובייקטיביות נמדדת ע”י ניסיון למצוא קשר שאינו תמים בין האתרים, כגון החלפת לינקים, רשת של אתרים שיוצרים קישור בין אחד לשני, אתרים שרשומים על שם אותו גוף, אתרים שמוקצים על אותה קלאס C וכדומה. כדי להבין את ההגיון שמאחורי בדיקת קלאס C, נחזור לדוגה לרשת האתרים שהוקמה לשם קישורים הדדיים. סביר להניח שבמקרה כזה, הגוף המקים את רשת האתרים יבצע זאת אצל אותו הספק, ולכן יהי בעל אותה קלאס C. ניתן לקחת דוגמה זו אף רחוק יותר - יתכן שקיים לאתרך קישור תמים מאתר בעל נושא דומה, שבמקרה מאוחסן על אותה קלאס C שלך. רמת האובייקטיביות של קישור זה נמוכה באופן יחסי, ויותר מזאת - אם יהיו קישורים רבים כאלו (מקרה קיצוני, אבל יכול לקרות) - אתרך יכול להפגע באופן משמעותי בתוצאות חיפוש. קל לבדוק את האתרים המאוחסנים באותה קלאס C ע”י שרותים כגון whois.webhosting.info ו - www.dnsstuff.com.

לסיכום - בשוטף, אין כל סיבה להיבהל מהאמור לעיל, אולם יש לבחור את מקום האיחסון ואת הסיומת בתבונה, כמו גם לבדוק את האתרים המאוחסנים על אותה קלאס C כשלך במידה ויש צניחה בדרוג, צניחה שאינה מוסברת בצורה אחרת.

בעבר תיארתי מספר שיטות למימוש קישורי 301 ו - 302 בפלטפורמות IIS ו - APACHE. אני לא אכנס שוב לעובי הקורה לגבי מתי יש להשתמש בקישורים אלו (פירוט מלא ניתן למצוא כאן), אלא אפרט שיטה אחרת, פשוטה ביותר, למימוש הקישורים, שיטה שאינה דורשת כל ידע מוקדם ואדמיניסטרטיבי של IIS או APACHE.

יאהו, כמו גם גוגל, תומכים בקישורים השונים ע”י שימוש ב - META TAGS, כאשר השוני בין 301 ל - 302 הוא במשך הזמן של אלמנט ה - refresh:

Refresh קטן ביותר או 0 - יתבצע קישור 301.
Refresh גדול - יתבצע קישור 302.

הנה ההסבר הרישמי של יאהו:

META Refresh: <meta http-equiv="refresh" content="..." />is recognized as a 301 if it specifies little or no delay or as a 302 if it specifies noticeable delay

לגבי גוגל, אין עדיין עדכון רישמי באתר, אולם אדם לזניק מגוגל טוען כי בדומה ליאהו, גוגל מתייחסים ל - refresh אפס כקישור 301.

למרות הפשטות הרבה, אני ממליץ לשתמש בשיטה זו רק באין ברירה, כמו ניסיון, למשל, להעביר אתר משרות אירוח חינמי (בו אין גישה לשרת), לשרות אירוח אחר, תוך ניסיון לשמור על ה - PR.

מט קאטס נשאל לאחרונה על ע”י רנדפיש מ - seomoz האם גוגל ממליצים להשתמש ב - NOFOLLOW לניהול של לינקים פנימיים. כרקע, אסביר ואומר כי, בעיקרון, ניתן בדרך זו לכוון את גוגל רק לעמודים החשובים לנו כדי שה - PR לא “יתבזבז” על עמודים לא רלוונטיים.

מט קאטס ענה ואמר (תרגום חופשי):

“ה - NOFOLLOW הינו כלי שמאפשר לבעלי האתרים לנהל את “זרימת” הלינקים הפנימיים באופן מושכל, בדומה לשיטות אחרות שקיימות, כגון יצירת לינק דרך עמוד ביניים שנחסם ע”י ROBOTS.TXT. אין שום סטיגמה שנוצרת משימוש ב - NOFOLLOW, אפילו לגבי שימוש בלינקים פנימיים. עבור גוגל, לינקים אלו פשוט מוסרים משדה הלינקים ולא נעשה בהם שימוש למציאת עמודים נוספים. ה META TAG המקביל עושה את אותו הדבר בדיוק, רק ברמה של העמוד כולו.”

לפני שאמשיך, אבהיר לגבי מה מט קאטס התכוון בסטיגמה שעלולה להיווצר - בעלי אתרים רבים חוששים כי שימוש ב - NOFOLLOW אומר בעצם לגוגל כי העמוד אליו אנו מפנים אינו איכותי ומכאן נוצר החשש כי גוגל ישתמש בזה נגדינו. מט פוסל אפשרות זו לחלוטין.

שימוש ב - NOFOLLOW פותח בפנינו את האפשרות למנוע זליגת PR לעמודים בעלי רולוונטיות נמוכה, כגון עמודי “צור קשר” וכדומה. ניתן גם לנתח את התנועה באתר ולנתב את ה - PR מעמודים שאין בהם תנועה ע”י שימוש ב - NOFOLLOW בהפניה אליהם.

עד כאן התיאוריה. מעשית, אני חושב ששימוש ב - NOFOLLOW בלינקים פנימיים הוא מיותר ובזבוז זמן משווע. הרי מספיק שיהיה לינק חיצוני אחד לעמודים אלו כדי להכניס אותם לשיקולי ה - PR. הרי ה - NOFOLLOW לא מונע אינדוקס של העמוד, הוא בסך הכל מונע כניסה אליו דרך הלינק הספציפי. מה גם שמספיק לינק פנימי אחד ממקור אחר שיצרף את העמוד למסלול הלינקים הפנימי כדי שישתתף בחגיגת ה - PR הפנימית.

אם מישהו חושב אחרת - אשמח לשמוע.

חוסר היכולת המוכחת של מנועי החיפוש להתמודד עם כתובות דינמיות מתחיל להראות סימני שיפור עם השקת מוצר הבטא של יאהו במסגרת ה - Site Explorer שלהם (המקביל לכלי הוובמסטרס של גוגל).
כפי שכבר דנו במסגרת המלצותי להשתמש בכתובות סטטיות (”נקיות”) והכלים שתיארתי שבאמצעותם ניתן לעשות זאת במינימום מאמץ, אזכיר רק ואומר כי מנועי החיפוש מתקשים להתמודד עם פרמטרים רבים בשורת הכתובת, וחמור מכך, נוהגים לשמוט חלק מהפרמטרים, מה שמוביל אותם לדפים המציגים שגיאות או לדפים שאינם קיימים.

יאהו הרימו את הכפפה ומאפשרים עכשיו לבעלי חשבון Site Explorer לציין מספר פרמטרים דינמיים המהווים חלק אינטגרלי משורת הכתובת, והפעולות שעל יאהו לבצע כשהוא נתקל בהם.

כפי שניתן לראות קיימות שתי אפשרויות:

1. להפוך סט פרמטרים מסויים לסט אחר, מסומן “1″ בדוגמה.
2. להסיר סט פרמטרים מסויים משורת הכתובת, מסומן “2″ בדוגמה.כלי זה יאפשר אינדוקס מלא יותר של אתרים דינמיים, יעזור לפתור בעיות של תוכן משוכפל, יפחית את “מלכודות” המנועים שגורמות לעצירת האינדוקס המלא ולא פחות חשוב מכך - כתובות נקיות יותר כחלק מתוצאות החיפוש.

ועכשיו לתכלס - אני הרי לא משכנע אף אחד שהכלי הזה באמת קריטי במקרה הספציפי הזה, כי כמה תנועה אתם כבר מקבלים מיאהו, אבל חוזקו של הכלי הוא בניענוע של גוגל לכיוון הזה גם כן, שאולי אף יגיבו עם כלי חזק וידידותי אף יותר.

כידוע, וכפי שציינתי בעבר, גוגל התייחסו למילים מופרדות בקו תחתון כמילה אחת. אם היה ברצוננו לשלב מילת מפתח כשם קובץ למשל, היה עלינו להשתמש בפורמט your-desired-keyword.html ולא בפורמט your_desired_keyword.html. באם היינו משתמשים באפשרות השניה, לא היה באפשרות גוגל לפרק את שם הקובץ ובעצם מילת המפתח הפכה להיות חסרת משמעות (הרי מי מחפש גיבוב מילים מחוברת בקו תחתון…). רבים אף הגדילו לעשות ופיתחו פלאגים לפלטפורמות הבלוגים השונות בהן קו תחתון היתה האפשרות היחידה, כגון הפלאג של וורדפרס.

כבר בעבר לא הסכמתי עם גישה זו וטענתי כי למרות “הפסד האופטימיזציה” בשימוש בקו תחתון, לעין האדם קל הרבה יותר לקרוא מילים מופרדות בקו תחתון מאשר מילים מופרדות במקף. בסופו של דבר, אנו בונים אתר עבור אנשים, לא עבור מנועים.

וראו זה פלא - גוגל הודיעו כי מעתה מילים מופרדות בקו תחתון ניתמכות באלגוריתם החיפוש ואין צורך יותר לעשות שמיניות באוויר כדי להמיר את שמות הקבצים מקו תחתון למקף.

אסכם ואומר כי קצת חדשות טובות (עם כל השביתות במשק) אף פעם לא הזיקו והנה גוגל באים לעזרתינו בפרט שאומנם היה קטן אך מציק.

בתזמון מצויין, זמו לא רב לאחר הפוסט לגבי אופטימיזציה של קבצי PDF, גוגל מודיעים על השקת טג חדש, X-Robots-Tag, שמאפשר הכנסת טג META ROBOTS גם בקבצים שאינם קבצי HTML, כגון קבצי PDF, קבצי קול, ווידאו וכדומה. מכיוון שלא ניתן להוסיף טג לתוכן של קבצים אלו, על טג זה להישלח כחלק מכותרות ה - HTTP.

מניעת הכנסת הקובץ לאינדקס:

X-Robots-Tag: noindex

מניעת שמירת מטמון של הקובץ, כמו גם הצגת תאורו בתוצאות החיפוש:

X-Robots-Tag: noarchive, nosnippet

הוצאת העמוד מהאינדקס לאחר תאריך ספציפי (בדומה לטג ה META הזהה):

X-Robots-Tag: unavailable_after: 23 Jul 2007 10:30:00 GMT

הוספת כותרת HTTP ניתמכת ע”י כל אחת מפלטפורמות הפיתוח כגון PHP ,ASP וכדומה, הן ברמה של עמוד ספציפי והן ברמה של ספריה או אף אתר שלם, כמו גם ע”י IIS ו - APACHE.

פורסם לאחרונה ע”י דן קרואו מגוגל, כי גוגל ישיקו טג חדש, “unavailable_after”. טג זה יאפשר לך להודיע לגוגל כי עמוד מסויים לא יהיה זמין לאחר התאריך המצויין בו, ולכן על גוגל להוציאו מהאינדקס בתאריך זה.
טג זה שימושי ביותר כאשר הינך מציע מבצעים מיוחדים לתקופת זמן מוגבלת, ואינך מעוניין שהעמוד המדווח על מבצעים אלו יהיה זמין לאחר שהמבצע נגמר. עד היום היה עליך, במקרה שכזה, להשתמש ב NOINDEX כדי למנוע מראש את הכנסת העמוד לגוגל (טקטיקה בה נוקטות רבות מהחברות המציעות מבצעים לזמן מוגבל, וראה לדוגמה את מייקרוסוםט אד סנטר -http://www.startadcenter.com/200unoffdm), אולם אז אתה מאבד לשווא עמוד שיכול היה להביא תנועה דרך תוצאות החיפוש. טג זה יפתור בעיה זו בצורה אלגנטית ואם יאומץ ע”י שאר המנועים וע”י חברות המציעות מבצעים לזמן מוגבל, אין ספק כי יגביר את חווית המשתמש וישפר את הרלוונטיות של תוצאות החיפוש.

קל הרבה יותר להגיע למיקומים גבוהים בתוצאות חיפוש התמונות בגוגל מאשר בתוצאות החיפוש הרגילות, ולו משום העובדה שכמות התמונות הייחודיות ברשת קטנה עשרות מונים מכמות העמודים. אם נערוך לדוגמה חיפוש ל - iPhone, נראה כי (נכון לעכשיו), קיימות 133,000,000 תוצאות חיפוש רגילות מול 3,170,000 תוצאות חיפוש תמונות. אומנם, רוב המשתמשים בחיפוש התמונות לא בהכרח מחפשים להכנס לאתרך כקונים, אלא מחפשים תמונות לצפיה בלבד או לשימושם האישי כגון בבלוג, באתר וכדומה, אולם אף על פי כן, כמות התנועה לאתרך בעלת פוטנציאל לגדול בעשרות מונים, בייחוד אם תשתמש בסקריפט שהצגתי בפוסט הקודם בנוגע לחיפוש תמונות בגוגל.

כיום, הטכנולוגיה של ניתוח תמונות ע”י מנועי החיפוש וקיטלוגן בהתאם עדיין בחיתוליה ולכן המנועים משתמשים במידע הנמצא בעמוד כדי לקטלג את התמונה. על כן, יש להקפיד על האלמנטים הבאים בבואנו לבצע אופטימיזציה של תמונות:
1. שם הקובץ - יש להתאימו לנושא התמונה, למשל iPhone.jpg.
2. תג ה- ALT - יש להתאימו גם כן לנושא התמונה, אך בקיצור, למשל “Apple iPhone”.
3. טג ה - TITLE - כאן ניתן להתפרע מעט יותר ולשלב הסבר מעט יותר רחב, למשל “The New Apple iPhone”.
4. באם מדובר בבלוג, והתמונה שייכת לפוסט מסויים, יש לוודא כי כותרת הפוסט קשורה גם היא לנושא.
5. גודל התמונה - אני מעדיף להציג תמונות שמתקרבות לרף העליון מבחינת רזולוציה, שכן לא תמצאו משתמש אחד שאינו מתאכזב כאשר הוא נתקל בתמונה המתאימה לצרכיו אך מוצגת ברזולוציה נמוכה.
6. כאשר הינך מגיע למצב בו התמונות אכן מופיעות בתוצאות החיפוש, סרוק בעיון את שאר התמונות שגוגל מציג בתוצאות וודא שהתמונה שלך הינה האיכותית, הברורה והמעניינת ביותר. אם יש צורך - החלף אותה באחרת, כאשר שאר הפרמטרים שפורטו למעלה נשמרים, כמו גם מידות התמונה.

לסיכום - השגת מיקומים טובים לתמונות קלה הרבה יותר מקידום אתר מלא, יש רק להקפיד על הנקודות הנ”ל עבור כל תמונה ותמונה והתוצאות לא תאחרנה לבוא.